עובדים אשר הוטרדו במקום עבודתם רשאים להגיש תביעה לבית הדין לעבודה לפיצוי כספי בשל הפגיעה שנגרמה להם.

חשוב לציין, כי הטרדה מינית כוללת מנעד רחב של צורות וביטויים, הנע בין ביטויים מילוליים ועד להטרדה פיזית.

לצד הפרה זו קובע החוק למניעת הטרדה מינית פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק בסך של עד 120,000 ש"ח עבור מעשה ההטרדה המינית, הנקבע בהתאם לחומרת ההפרה.

הפסיקה נוטה להחמיר עם מצבים שבהם עובדים הוטרדו מינית.

בעע (ארצי) 1567/04 עיריית ירושלים נ' פלונית א' נקבע בזו הלשון:

"הנה כי כן, סעיף 7 לחוק מטיל אחריות על מעבידים בשל הטרדה מינית שביצעו עובדיהם או ממונים מטעמם, במסגרת יחסי העבודה. בבסיס אחריות זו עומדת ההנחה, לפיה המעביד הינו בעל חובות אמון כלפי עובדיו וחובה לדאוג לרווחתם, ולספק להם סביבת עבודה חפה ממעשים של הטרדה מינית"…

"אחריות מעביד בגין הטרדה מינית שביצע עובד או ממונה תוטל, אם כן, במקום בו לא מילא את חובותיו הקבועות על פי החוק והתקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעביד) התשנ"ח – 1998 (להלן: התקנות)."

בדבע (ארצי) נו/293-3 פלונית נ' חברה אלמונית בע"מ, לא (1998) 209 נקבע בזו הלשון:

"על המעביד לדאוג לכך, כי העובדת תהיה חופשית מהטרדה מינית בעבודה. העבודה חשובה לצורך פרנסתה ועצמאותה של האישה. המעביד חייב לשמור על כבודה של העובדת המועסקת על-ידו ולהגן על פרטיותה. חובה זו נובעת מחוזה העבודה בין העובדת למעביד, ומהחובה לבצעו בתום-לב; מהזכויות שנקבעו בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו; מתקנת הציבור ומסעיף 7 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. על-מנת למנוע הטרדה מינית בעבודה יש לחנך את המעבידים, כי ביצוע הטרדה מינית או היעדר מדיניות למניעת התופעה יביאו להגשת תובענה נגדם ולהטלת פיצוי כספי שיהפוך את העבירה לבלתי כדאית."

חשוב לציין כי החוק למניעת הטרדה מינית והתקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעביד) קובעות חובות של המעסיק למניעת הטרדה מינית, ומטילים על המעסיק חובה לנקיטת אמצעי מניעה וקובעים כיצד יש לטפל בתלונה לגבי הטרדה מינית.

כמו כן, על מעסיק לפרסם תקנון לגבי עיקרי החוק למניעת הטרדה מינית לרבות דרכי הגשת תלונות.